קטגוריות
רווחה במקום העבודה

מהי ניהול מחלות כרוניות וכיצד זה יעזור לארגון שלך

15 בפברואר, 2023 מאת קייט

שיפורים ניכרים בשירותי הבריאות וברפואה הביאו לעלייה משמעותית בתוחלת החיים במהלך המאה האחרונה. לשם המחשה, תוחלת החיים הממוצעת בארצות הברית ליד בשנת 1910 עמדה על 50 שנה בלבד. מאה שנים לאחר מכן, ב-2010, היא טיפסה לכ-79 שנה.

עם זאת, למרות שאנו חיים יותר שנים, אנו גם חיים במצב בריאותי גרוע יותר. ב-25 השנים האחרונות, איכות החיים נמצאת בירידה מתמדת בשל שכיחותן של מחלות כרוניות. על פי ה-CDC (המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארה״ב), למעלה מ-45% מהמבוגרים סובלים לפחות ממחלה כרונית אחת, האחראית ל-7 מכל 10 מקרי מוות. גרוע מכך, 4 מכל 10 מבוגרים מתמודדים עם שתי מחלות כרוניות או יותר.

במאמר זה נחקור מהי ניהול מחלות כרוניות וכיצד הוא יכול לסייע לאנשי משאבי אנוש ולארגונים לשפר את איכות החיים של אנשים החיים עם מצבים כרוניים. נושא זה חשוב במיוחד עבור אנשי משאבי אנוש, שכן הוא מהווה מרכיב מפתח ב בריאות האוכלוסייה ניהול, ו אנליטיקה של בריאות האוכלוסייה. בנוסף, נצלull לעומק כיצד אימוץ גישה פרו-אקטיבית הממוקדת במטופל יכולה לסייע בהפחתת עלויות הבריאות, הגברת התפוקה ושיפור פרודוקטיביות כוח האדם.

מהו ניהול מחלות כרוניות?

דווח CDC מגדיר באופן רחב מחלה כרונית כ"מצב נמשך שנה או יותר הדורש טיפול רפואי מתמשך או מגביל פעילויות יומיומיות, או את שניהם".

דוגמאות למחלות כרוניות כוללות:

  • מחלות לב
  • שץ מוחי (אירוע מוחי)
  • סרטן
  • סוכרת (Diabetes mellitus)
  • השמנת יתר
  • דלקת פרקים (ארתרטיץ)
  • אלצהיימר ודמנציה
  • יתר לחץ דם
  • מחלות דרכי הנשימה
  • מחלות חלל הפה

ניהול מחלות כרוניות הוא "גישת טיפול משולבת לניהול מחלה הכוללת בדיקות סקר, בדיקות תקופתיות, מעקב ותיאום טיפול, וחינוך מטופלים." במילים אחרות, זהו תהליך של ניהול מחלות כרוניות באמצעות שילוב של טיפולים רפואיים, שינויים באורח החיים ואסטרטגיות של טיפול עצמי.

מהם היעדים המרכזיים של ניהול מחלות כרוניות?

ניהול מחלות כרוניות משלב חמישה יעדים מרכזיים. אלו כוללים:

שיפור התפקוד הגופני, הקוגניטיבי והחברתי

מרבית המחלות הכרוניות עשויות להגביל מבחינה גופנית, נפשית ורגשית. בעוד שחלקן עשויות להציג תסמינים חיצוניים, אחרות ערמומיות יותר, והן פוגעות במטופל באמצעות תסמינים בלתי נראים.

בהתאם לכך, ניהול מחלות כרוניות שואף לשפר את איכות החיים הכללית של הפרט באמצעות טיפול באדם השלם. הדבר עשוי לכלול התייחסות להיבטים גופניים, רגשיים וחברתיים של הבריאות, כגון ניהול כאב, נפשית טובה יותר במקום העבודה תמיכה, ותמיכה חברתית.

לדוגמה, פעילות גופנית, פיזיותרפיה וניהול תרופתי יכולים לעזור לאנשים לנהל טוב יותר את התסמינים שלהם ולשמור על יכולתם לבצע תפקידי עבודה חיוניים.

באופן דומה, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי יכול לסייע להם לנהל תסמינים קוגניטיביים כגון אובדן זיכרון או קשיי קבלת החלטות, העלולים להשפיע על הביצועים בעבודה. שיפור התפקוד החברתי באמצעות תמיכה חברתית ומשאבים אחרים יכול לסייע למטופלים לשמור על קשרים חברתיים ולמעורבות עם עמיתיהם ועם הקהילה הרחבה.

מניעת סיבוכים והפחתת הסיכון לאשפוז

מרבית המטופלים הסובלים ממחלה כרונית ראשונית נוטים יותר לסבול מסיבוכים נוספים כמו דיכאון. "טיפוסי יותר הוא מטופל הסובל מסוכרת סוג 2, נמצא בדיכאון וסובל מהשמנת יתר, מחלת לב כלילית ודלקת מפרקים ניוונית," מציין ד"ר קווין גრומבאך (Kevin Grumbach) במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Family Medicine.

חלק מהמצבים הכרוניים מובילים ל- תחלואה נלווית מרובת מצבים (multimorbidity), המוגדרת כ-"תחלואות נלוות מרובות או מצבים כרוניים רבים". מצב זה שכיח יותר בקרב מבוגרים בני 65 ומעלה, אך הוא עשוי לפגוע גם במטופלים צעירים יותר.

אסטרטגיות לניהול מחלות כרוניות נועדו למנוע סיבוכים אלו באמצעות מעקב וניהול שוטפים.

שליטה ומזעור של תסמינים מטרידים

הפחתת החומרה והתדירות של התסמינים היא מטרה חשובה בניהול מחלות כרוניות. אף על פי שחלק מהמחלות הכרוניות עשויות שלא לסכן חיים, רבות מהן מציגות לרוב תסמינים מתמשכים העלולים להשפיע על חיי היומיום.

לדוגמה, גפה קטועה אחת מתבצעת כל 20 שניות עקב סיבוכים של סוכרת. 25.7 מיליון מתוך 58.5 מיליון מבוגרים בארה"ב הסובלים מדלקת פרקים מתמודדים עם מגבלת פעילות הקשורה בדלקת פרקים (AAAL). בנוסף, למעלה מ-50% מ- האנשים הסובלים מדלקת מפרקים ניוונית בברך יעברו ניתוח להחלפת מפרק ברך מלא במהלך חייהם.

ניהול מחלות כרוניות נועד להפחית את חומרתם ותדירותם של תסמינים אלו באמצעות אסטרטגיות שונות, כגון שינויים תזונתיים ופעילות גופנית. הדבר עוזר לאנשים לנהל טוב יותר את מצבם ולחוות תחושת שליטה רבה יותר על בריאותם.

עיכוב התקדמות המחלה

מחלות כרוניות כרוכות לרוב ב- התקדמות הדרגתית של המצב הבריאותי. עם זאת, איכות החיים של המטופל יכולה להשתפר בעזרת התערבויות תזונתיות, שינויים באורח החיים וניהול רפואי.

ארגון הבריאות העולמי מגדיר זאת כ- שיקום. תהליך זה יכול לסייע בהאטת התקדמותן של ההשפעות המחלישות של מצבים כגון סוכרת, מחלת כליות כרונית, סרטן ומחלות לב וכלי דם. הוא גם מצמצם את מספר האשפוזים וביקורי חדרי המيון, משפר את הסטטוס התפקודי ומגדיל את תוחלת החיים.

קידום ניהול עצמי והעצמת מטופלים

העצמת מטופלים ל- ניהול פעיל של מצביהם הכרוניים תורמת משמעותית לשינוי חיובי התנהגותي, רגשי וקוגניטיבי. פתרונות מסוימים כוללים מתן חינוך מעמיק אודות המחלה שלהם, הכשרה למתן טיפול תרופתי עצמי, או לימוד המטופלים כיצד לעקוב אחר התסמינים שלהם ולהתאים את תוכניות הטיפול שלהם לפי הצורך.

עם זאת, ניהול עצמי אינו יכול לפעול במנותק. לאנשים בעלי מערכת תמיכה חסונה יש לרוב תוצאות בריאותיות טובות יותר. בני משפחה או מטפלים עשויים לסייע למטופלים לנהל את לוחות הזמנים של התלוות התרופות שלהם, להכין ארוחות בריאות או ללוות אותם לפגישות רפואיות. ספקי שירותי בריאות עשויים לשתף פעולה עם המטופל ומערכת התמיכה שלו כדי לפתח תוכנית טיפול המותאמת לצרכיהם ולהעדפותיהם.

מהם מרכיבי הליבה של ניהול מחלות כרוניות?

ניהול מחלות כרוניות נופל תחת מודל הטיפול הכרוני (chronic care model) שתוכנן על ידי ואגנר (Wagner) וחבריו בשנות ה-90. המודל פועל במסגרת 6 מרכיבי ליבה המאפשרים להשיג את הטיפול האיכותי ביותר במחלות כרוניות. אלו הם:

  1. משאבי קהילה: פעולה זו כוללת מיצוי המשאבים הזמינים בקהילה כדי לתמוך במטופלים הסובלים ממצבים כרוניים. משאבים אלו עשויים לכלול ארגונים מבוססי-אמונה, בתי ספר, קבוצות תמיכה ושירותים חברתיים אחרים. קישור מטופלים למשאבי קהילה מסייע להם להתמודד עם גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות ולשפר את תוצאות הבריאות הכלליות שלהם.
  2. מערכת הבריאות: פעולה זו כוללת יצירת מערכת בריאות הערוכה לטיפול במטופלים במצבים כרוניים. הדבר כולל הכל, החל מיישום מדיניות ונהלים המבטיחים תיאום טיפול אפקטיבי ועד למינוף טכנולוגיית מידע בריאותית לשיפור איכות הטיפול ויעילותו.
  3. תמיכה בניהול עצמי: ניהול מחלות כרוניות כרוך במתן הכלים והמשאבים הדרושים למטופלים כדי לנהל את מצבם ביעילות. הדבר יכול להיעשות באמצעות חינוך על בחירות אורח חיים בריא, ניהול תסמינים, וזיהוי של סימני אזהרה ותגובה הולמת אליהם.
  4. עיצוב מערך האספקה והטיפול (Delivery system design): פעולה זו כוללת עיצוב מחדש של מערכת מתן שירותי הבריאות כדי לענות טוב יותר על צורכי המטופלים במצבים כרוניים. הדבר עשוי לכלול יישום מודלים טיפוליים המדגישים טיפול פרואקטיבי ומבוסס-צוות, ופיתוח פרוטוקולי טיפול מבוססי ראיות המותאמים לצרכי המטופל האישיים.
  5. תמיכה בקבלת החלטות: פעולה זו כוללת מתן כלים ומשאבים לספקי שירותי הבריאות כדי לעזור להם לקבל החלטות טיפוליות מבוססות-ראיות. הדבר עשוי לכלול כלים ופרוטוקולים לתמיכה בהחלטות קליניות המסייעים לספקים לקבל החלטות מושכלות לגבי ניהול תרופתי, בדיקות אבחנתיות והבטים אחרים של הטיפול.
  6. מערכות מידע קליניות: פעולה זו כוללת מינוף טכנולוגיית מידע בריאותית (HIT) לתמיכה בתוכניות CCM, כגון תיקים רפואיים ממוחשבים (EHR), רפואה מרחוק (Telehealth) ומכשירי ניטור מרחוק. יישום מערכות HIT מסייע בשיפור התקשורת ושיתוף הפעולה בין חברי צוות הבריאות, ומספק למטופלים טיפול חלק ויעיל יותר.

מהן האסטרטגיות לניהול מחלות כרוניות?

אסטרטגיות לניהול מחלות כרוניות הן גישות המשמשות לתמיכה במטופלים בניהול מצביהם הכרוניים ושיפור תוצאות הבריאות שלהם. אסטרטגיות אלו ניתנות לשימוש בנפרד או בשילוב, בהתאם לצרכים ולהעדפות הספציפיות של המטופל.

  1. טיפול מתואם מבוסס-צוות: זוהי גישה רב-תחומית המעורבת רופאים, אחיות, רוקחים ואנשי מקצוע בתחום הבריאות כדי לנהל את מחלתו הכרונית של המטופל.
  2. רפואה מרחוק (Telemedicine): שימוש בטכנולוגיית תקשורת טלקומוניקציה, כגון שיחות וידאו, תיקים רפואיים אלקטרוניים, שירותי בריאות מרחוק ומכשירי ניטור מרחוק, לצורך איסוף נתונים בריאותיים ממטופלים ומעקב אחר מצבם מרחוק.
  3. תוכניות תמיכה לניהול עצמי: תוכניות המחנכות את המטופלים אודות מחלתם הכרונית, כולל כיצד לנהל את התסמינים שלהם, ליטול את התפוקות שלהם כראוי ולאמץ הרגלי אורח חיים בריא.
  4. תוכניות ייעודיות למחלות ספציפיות: תוכניות המיועדות במיוחד למטופלים הסובלים ממחלה כרונית מסוימת, כגון סוכרת או אי-ספיקת לב.
  5. מודלים של טיפול שיתופי: גישות הכוללות מטופלים, בני משפחותיהם ונותני שירותי בריאות הפועלים יחד כדי לנהל את המחלה הכרונית של המטופל ולהשיג תוצאות בריאותיות טובות יותר.
  6. ניהול בריאות האוכלוסייה (Population health management): כרוך בזיהוי וחלוקה לקבוצות סיכון (סטריטיפיקציה) של מטופלים בסיכון גבוה, ויישום התערבויות ממוקדות לשיפור התוצאות ולהפחתת עלויות.

כיצד ניהול מחלות כרוניות יסייע לארגון שלכם?

ניהול מחלות כרוניות יכול לסייע לארגון שלכם במספר דרכים, הכוללות:

  1. שיפור בריאות העובדים ורווחתם: ניהול יעיל של מצבים כרוניים מוביל לתוצאות בריאותיות טובות יותר. דבר זה עשוי להגביר את שביעות הרצון בעבודה, המוטיבציה והפרודוקטיביות.
  2. הפחתת עלויות שירותי הבריאות: על פי ה-CDC, 90% מתוך הוצאות הבריאות השנתיות בארה"ב העומדות על 4.1 טריליון דולר מופנים למצבים בריאותיים כרוניים ונפשיים. מניעת סיבוכים והפחתת הסיכון לאשפוז יכולים לסייע בהפחתת עלויות הבריאות הן לארגון והן לעובדים.
  3. שיפור המוניטין כמעסיק מוביל: הפגנת מחויבות לבריאותם ולרווחתם של העובדים משפרת את המוניטין שלך כמעסיק תומך ואכפתי. בתורו, הדבר יכול לסייע במשיכה ובשימור של טאלנטים מובילים.
  4. שיפור מעורבות העובדים ושימורם: העצמת עובדים ליטול תפקיד פעיל בבריאותם וברווחתם משפרת את המורל. מתן תמיכה במצביהם הכרוניים יכול גם לשפר את מעורבות העובדים ולהפחית את שיעורי התחלופה (Turnover).
  5. שימוש טוב יותר במשאבי הבריאות: אסטרטגיות יעילות לניהול מחלות כרוניות יכולות לסייע בהפחתת ביקורים מיותרים אצל ספקי שירותי בריאות ו באופטימיזציה של השימוש במשאבים. פעולה זו יכולה גם לסייע בשיפור היעילות והאפקטיביות של מערכת הבריאות.
  6. שיפור הביצועים הארגוניים הכוללים: על ידי קידום הבריאות והרווחה של העובדים, הפחתת עלויות הבריאות וחיזוק המוניטין של הארגון, תוכניות לניהול מחלות כרוניות יכולות לשפר את הביצועים הארגוניים הכוללים.

מהן 4 בחירות אורח חיים לא בריא העלולות להוביל למחלות כרוניות?

אף על פי שרובנו נסבול ממחלה כרונית בשלב כלשהו בחיינו, אנו יכולים לעכב או אפילו למנוע את מרבית המחלות. הגורמים המובילים שניתן לשנות הגורמים למחלות כרוניות הם פשוט בחירות התנהגותיות לא בריאות, שאותן אנו יכולים למנוע בעזרת כמה התאמות פשוטות. אלו הן:

  1. תזונה לקויה: למעלה מ-90% מהמבוגרים והמתבגרים בארה"ב אינם צורכים מספיק פירות וירקות ביום. התזונה שלהם עשירה בשומנים לא בריאים, סוכרים מוספים ומלח, העלולים לתרום להתפתחותם של מצבים כרוניים כגון מחלות לב, שבץ מוחי, סוכרת וסוגים מסוימים של סרטן.
  2. חוסר פעילות גופנית: ישיבה ממושכת, המתאפיין בפעילות גופנית מוגבלת, מגביר את הסיכון לפתח מחלות לב, סוכרת סוג 2, שבץ מוחי וסרטן. למרבה הצער, למעלה מ-50% מהאמריקאים אינם מבצעים מספיק פעילות גופנית, מה שמוביל לעלויות בריאות שנתיות של 117 מיליארד דולר.
  3. שימוש בטבק: עישון וחשיפה לעישון פסיבי הם גורמי סיכון מרכזיים להתפתחות מגוון רחב של מחלות כרוניות. למעשה, השימוש בטבק הוא הסיבה המובילה למחלות ולתמותה הניתנות למניעה בארצות הברית, על פי ה-CDC.
  4. צריכת אלכוהול מופרזת: צריכת אלכוהול מופרזת מקצרת את תוחלת החיים של אדם ששותה בכמות מופרזת בלא פחות מ-26 שנים! אלכוהול גורם ל-1 מכל 5 מקרי מוות בקרב בני 20 עד 49 והוא אחראי לעלויות כלכליות של מעל 249 מיליארד דולר בארה"ב מדי שנה.

כיצד להשתמש בתוכנית רווחה כדי למנוע בחירות התנהגותיות לא בריאות

תוכנית רווחה (Wellness program) יכולה להיות כלי רב עוצמה לסיוע במניעת בחירות התנהגותיות לא בריאות וקידום פרקטיקות של אורח חיים בריא. הנה מספר דרכים שבהן ניתן לעצב תוכנית רווחה שתתמודד עם התנהגויות אלו:

  1. חינוך ומודעות: לספק מידע ומשאבים לעובדים לגבי חשיבותן של בחירות אורח חיים בריא. לעודד אורח חיים בריא, פעילות גופנית סדירה והימנעות מטבק ומצריכת אלכוהול מופרזת.
  2. אפשרויות מזון בריא: לעודד הרגלי אקילה בריאים על ידי מתן אפשרויות מזון בריא במקום העבודה, כגון פירות וירקות טריים, דגנים מלאים ומוצרי חלב דלי שומן.
  3. הזדמנויות לפעילות גופנית: לעודד פעילות גופנית על ידי מתן הזדמנויות לעובדים להיות פעילים. שיעורי כושר באתר העבודה, קבוצות הליכה או גישה ל- מתקני כושר יכולים לחולל שינוי עצום.
  4. תוכניות סיוע לעובדים (EAPs): להעניק אימון אישי (קוצ'ינג) לעובדים כדי לעזור להם להשיג את יעדי הבריאות והרווחה שלהם, כגון ירידה במשקל, פעילות גופנית או הפסקת עישון (חלק מהמעסיקים אף מציעים תוכנית גמילה מעישון כדי לטפל בכך).
  5. תגמולים ותמריצים (Incentives): להניע עובדים לבצע בחירות בריאות על ידי הצעת תמריצים עבור השתתפות בתוכניות רווחה. אלו יכולים להיות הנחות על פרמיות ביטוח בריאות, כרטיסי מתנה או ימי חופשה בתשלום. חלק מהמעסיקים אף משיקים את תוכניות הרווחה שלהם לאחר בדיקת כמה קידום הבריאות במקום העבודה כדי לאמוד את התגובה.
  6. השתמשו בטכנולוגיה כדי לעקוב אחר ההתקדמות ולספק משוב, כגון מכשירים למעקב אחר כושר או אפליקציות לאימון בריאותי. העריכו והתאימו באופן קבוע את תוכנית הרווחה בהתבסס על משוב המשתתפים והתוצאות, כדי להבטיח שהיא מקדם ביעילות בחירות התנהגותיות בריאות.